<h1>הרוקח סימן תכ"ז</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
בספר תרומות מחמיר החותכין בסכין בשר צלי שאצל האש בשפוד לנסות אם צלוי הרבה, ופעמים שחותך במקום מלא דם לפי שעדיין לא נגמר צלייתו למה לא נאסר הסכין הלא דם שריק ממקום הגומות והוא רותח בסביביו וגם פעמים נקבין בסכין או בשפוד של ברזל שצולה בו הכבד והדם רותח ואוסר הכלי כשצולין הבשר קצת. וכשחותכין אותו בקערה אפילו יצא אדמומית ממנו מותר ורבא אכיל ליה וקרי ליה חמר בשר.
